המבקרים בסטודיו של קקאו דיזיין מתקבלים, לא פעם, בחלל הצבעוני והכאוטי באמצעות מגפון. (1) ברמת הביניים. זו הייתה מתנת יום הולדת 40 למאסה מגנוני, שהקים את הסטודיו עוד בשנת 2004 יחד עם אלסנדרו פלורידיה ומאורו פסטורה, והוא גם האמצעי לפיו בקריאייטיב מבקש קפה.
קקאו ממוקם בחצר היסטורית באזור נאבגלי החברותי במילאנו. "זה מוקף בסדנאות אומנים ובמקרה המסורתי 'קייס די רינג'יירה' - דירות נמוכות עם מרפסות משותפות", מסביר מגנוני. "מה עם 'אפריטיבו' שהוא טקס חובה אחרי העבודה, לא היינו יכולים להיות במיקום טוב יותר."
המשקאות החמים הנ"ל מועברים באמצעות מתקן פולי קפה גדול (2), שממלא את החלל עם נוזל קלוש של קפאין ששומר על הקריאייטיבים עלובים. משטחים אחרים מציפים ספרים צבעוניים (3). "אנחנו צרכנים גדולים של ספרי עיצוב", מסביר פסטור. "הם תמיד מעניינים, לעיתים קרובות מעוררי השראה, ולפעמים הם מפרסמים את העבודה שלנו."
האולפן אולי נראה מבולגן, אבל למעשה מסודר מאוד, מתעקש פלורידה. "זה נראה כאילו פצצה פשוט פעלה, אבל למעשה הכל מחושב בקפידה. לכל אובייקט יש את המקום שלו, ואנחנו מקפידים להחזיר את הדברים למקום שהם שייכים אליו."
מיזם חזרה לעומק מפלס הביניים מתגמל את המבקרים באבני חן נסתרות יותר, כולל כלי עץ גדול ומגולף. (4) שמתברר כנשק ששימש את המשטרה בזנזיבר. "זה נמסר לי על ידי הילדים שלי בשובם מחופשה", אומר פסטורה. "זה הועיל לקקאו דיזיין בפעילות הבראת החובות שלנו."
מאמר זה הופיע במקור בגיליון 228 לאמנויות המחשב.
