חלוצת העיצוב לואיז פילי על לקוחות תשוקה וגסטרונומית

תוֹכֶן

• מה פירוש העיצוב עבורך כשהיית צעיר - האם ראית בכך קריירה אפשרית?
• היכן למדת עיצוב, ומה לימד אותך הקורס שלך?
• עבדת עם הרב לובלין הגדול - איך הייתה החוויה הזאת ומה לקח ממנה?
• הקמתם סטודיו משלכם אחרי 11 שנים בפנתיאון וכמעט 2,000 מעילי ספרים שעוצבו - מה גרם לכם לעזוב?
• ספר לנו על חוויית לקוח בלתי נשכחת מרגע שיצאת לדרך לבד. איך זה עיצב את היחס שלך לעסקי העיצוב?
• האם אתה איש לוח ציור או יצירתי מחשב? איך היית יוצר עיצוב לוגו, למשל?
• אתה סופר שפורסם היטב [יחד עם בעלה של פילי, סטיבן הלר]: מה הכתיבה עושה לך שעיצוב לא עושה?
• אלגנטיסימה היא המונוגרפיה שלך מהשנה שעברה - מה הדגשים האישיים שלך ממנה, והיה זה מאתגר להרכיב?
• מאז לקחתם את האוסף בשידור חי עם תערוכה בשיתוף פעולה עם מעצב התפאורה קווין אוקאלגן. איך עבדתם יחד?
• מיתוג מסעדות ומסעדות ועיצוב אריזות הם מה שחוגגים לכם ביותר - האם יש משהו שאתם ממש לא אוהבים לאכול?

לואיז פילי היא לא פחות מחלוצה. היא החלה את הקריירה שלה תחת הרב לובאלין הגדול. בין השנים 1978 - 1989 עיצבה קרוב ל -2,000 מעילי ספרים ייחודיים להפליא כארט דיירקטור של ספרי פנתאון.

בהמשך הקימה את לואיז פילי בע"מ, סטודיו האחראי על עיצוב הלוגו ואריזות המותגים, כולל משק בית טוב, מנוף ושות 'ומונוגרמת טיפאני. עד כה היא קיבלה שבחים מחברת המאיירים, מועדון מנהלי האמנות בניו יורק ונכנסה להיכל התהילה של ארט דירקטורים.

ולמרות העלייה הכוכבית הזו לעולם המיתוג, עבודתו של פילי נחגגת על אומנותה. האיור והקליגרפיה שלה מעודנים תמיד בצורה מפוארת, ומסירותה לעולם מיתוג המזון חושפת תשוקת חיים לגסטרונומיה.

בשנת 2012 פורסמה מונוגרפיה, Elegantissima: The Design and Typography of Louise Fili, שחשפה גוף יצירה בלתי מתפשר מיצירתיות מובהקת באמת.

מה פירוש העיצוב עבורך כשהיית צעיר - האם ראית בכך קריירה אפשרית?

תמיד התעניינתי בעיצוב, עוד לפני שידעתי מה זה.כילד בן ארבע נהגתי לגלף טפסי אותיות בחשאי בקיר מעל מיטתי בלילה.

בגיל שמונה נכנסתי לראש שאהיה סופר, ואשקיע קודם כל את כל מרצתי בעיצוב הכריכה, ואז יאבד עניין בכתיבת הספר.

כשהייתי בתיכון שלחתי משם לעט אוסמירואיד שמפורסם בחלקו האחורי של המגזין "ניו יורקר" ולימדתי את עצמי קליגרפיה.

בקרוב הייתי מכין כתבי יד מוארים של מילים של בוב דילן למכור לחבריי לכיתה. עדיין לא ידעתי מה זה עיצוב גרפי. באותה תקופה זה נקרא אמנות מסחרית - מונח מאוד לא שגרתי.

היכן למדת עיצוב, ומה לימד אותך הקורס שלך?

למדתי אמנות במכללת סקידמור, שם אם אתה לא יכול לצייר, הם היו אומרים שאתה 'מכוון גרפית'.

אז הכל התחבר אצלי: קליגרפיה, הכנת ספרים, צילום שלטים - סוף סוף גיליתי שכל הדברים שאהבתי הם בעצם עיצוב גרפי.

אהבתי להכין ספרים, להשתמש בסוג מתכת או קליגרפיה. פרויקט הגמר שלי היה ספר בישול איטלקי בכתב יד.

עבדת עם הרב לובלין הגדול - איך הייתה החוויה הזאת ומה לקח ממנה?

זו הייתה חוויה יוצאת דופן בעבודה של הרב, שם תשומת הלב לטיפוגרפיה לא דומה לשום דבר שחוויתי. משרדי היה בסמיכות פיזית קרובה להרב, מה שנתן לי את ההזדמנות הייחודית לחזות בתהליך החשיבה שלו.

לראות אותו משרטט עיצוב היה מהפנט, וטייק-אוויי חשוב עבורי.

הקמתם סטודיו משלכם אחרי 11 שנים בפנתיאון וכמעט 2,000 מעילי ספרים שעוצבו - מה גרם לכם לעזוב?

בפנתיאון הייתי במשימה להוכיח כי מעיל ספרים לא צריך לצעוק כדי לתפוס את תשומת ליבו של מישהו. אני חושב שהכיסוי שעשיתי למאהב הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך.

הבן שלי נולד, ופנתיאון נתן לי חופשה של שלושה חודשים ומכונת פקס. היה לי כבר סטודיו בבית, סגל לקוחות בענף הוצאת ספרים ועניין לגוון. הבנתי שאין צורך לחזור לפנתיאון.

ספר לנו על חוויית לקוח בלתי נשכחת מרגע שיצאת לדרך לבד. איך זה עיצב את היחס שלך לעסקי העיצוב?

כשהתחלתי לעצב לראשונה למסעדות, הבנתי שזה ההפך הקוטבי מפרסום; מצאתי את עצמי מתמודד עם לקוחות שהיו חסרים להם שפשטות. כשהזכרתי כמה קשיים שהיו לי עם לקוח אחר, מסעדן הביט בי ישר בעיניים ואמר, "לואיז, בשביל מה הלכת לעורך דין? למה לא באת אלי?"

הבנתי ש) הוא לא צוחק, וב) אלה המילים הראשונות שנאמרה על ידי דון קורליאונה בסנדק. זה באמת היה עולם אחר. מצד שני, תמיד היה לי שולחן.

האם אתה איש לוח ציור או יצירתי מחשב? איך היית יוצר עיצוב לוגו, למשל?

שרטוט עבורי הוא החלק המרגש ביותר בתהליך. יש כל כך הרבה פוטנציאל במערכון רופף אך שקול במחשבה. אני מעצב לוגו באותו אופן שעיצבתי כריכות ספרים במשך כל כך הרבה שנים: הייתי מתיישב עם משטח מעקב ועיפרון, מצייר מלבן ומתחיל לכתוב את כותרת הספר שוב ושוב, עמוד אחר עמוד, נותן למילים לדבר לי.

כעבור זמן מה זה יעבור מבלבול של שרבוטים לטיפול מסוג מעודן יותר. הייתי מבין שזה סוג גופן שלא היה קיים, ואז אצטרך לתכנן איך ללכת ליצור אותו.

אתה סופר שפורסם היטב [יחד עם בעלה של פילי, סטיבן הלר]: מה הכתיבה עושה לך שעיצוב לא עושה?

עשיתי כמה ספרים עם סטיב בנושא טיפוגרפיה ועיצוב, בהתבסס על האוספים הרבים שלנו. לאחרונה אני עושה ספרים משלי על איטליה, מהם אני נהנה מאוד. יש לי ספר שעתיד ללחוץ בקרוב על תצלומי שלטי החנויות והמסעדות האיטלקיים, אותם אני מתעד כבר למעלה משלושים שנה. אחרי זה מגיע פריז!

אלגנטיסימה היא המונוגרפיה שלך מהשנה שעברה - מה הדגשים האישיים שלך ממנה, והיה זה מאתגר להרכיב?

שום דבר לא מלחיץ או אמוציונלי יותר מאשר לעשות מונוגרפיה משלך - לראות את כל חייך והקריירה מהבהבים לפני שאתה אוהב טריילר לסרט. זה היה גם הטקסט הכי גדול שכתבתי - ובגוף ראשון, שנראה תמיד כל כך פומפוזי.

אבל הרכבה זו נתנה לי את ההזדמנות להסתכל על הקריירה שלי בפרספקטיבה, מה שמעולם לא עשיתי לפני כן. למדתי הרבה מהניסיון ועכשיו מרגיש לי יותר נוח לכתוב - ולפעמים אני אפילו נהנה מזה!

מאז לקחתם את האוסף בשידור חי עם תערוכה בשיתוף פעולה עם מעצב התפאורה קווין אוקאלגן. איך עבדתם יחד?

הוזמנתי לערוך את התערוכה הרטרוספקטיבית הראשונה שלי, והדרך היחידה שיכולתי לדמיין לעשות זאת הייתה ליצור סדרה של סביבות חדרים - מטבח מלא באריזות מזון; ספרייה לעיצוב ספרים; ביסטרו עם תפריטים, כרטיסי ביקור, גפרורים ובקבוקי יין; ולבסוף בית ספר לבגדים אינטימיים.

הסברתי את הרעיון לקווין, שלקח את הרעיון והפך את הקריירה בת 40 השנים שלי לבית מרובה חדרים, כל סביבה עם צבע ייחודי משלה.

מטבח צהוב שטוף שמש מעוטר בדוגמאות חוות אירווינג, כולל מקרר דקו עם ג'לטו בפנים, ומתלה של ביסקוטי, ריבות וקרקרים.

ספת העילפון הסגולה מפוזרת באותיות חתומות עם חותמות אהבה ונגליה של האנקי פאנקי. ספריה אדומה עמוקה עם אח מואר קורת, וכך גם שתי כוסות היין האדום על שולחן ביסטרו. זו הייתה מיצב מדהים - רציתי לגור שם.

מיתוג מסעדות ומסעדות ועיצוב אריזות הם מה שחוגגים לכם ביותר - האם יש משהו שאתם ממש לא אוהבים לאכול?

אני חייב לומר שלא אקבל על עצמי פרויקט אריזה אם אני לא אוהב את המוצר. יהיה קשה לעצב משהו שאני לא מרגיש טוב לגביו. אני אוהב לאכול כמעט הכל, למעט מאכלים שלא אוהבים אותי, שזה משהו שיש בו חלב.

מילים: טום דניס

ספרה האחרון של לואיז פילי, Grafica della Strada: The Signs of Italy (Princeton Architectural Press), יפורסם באוקטובר 2014. מאמר זה הופיע במקור בגיליון 225 לאמנויות המחשב.