מאמר זה הופיע לראשונה בגיליון אפריל 2012 (מספר 226) של המגזין .net - המגזין הנמכר ביותר בעולם עבור מעצבי אתרים ומפתחי אינטרנט.
.net: מה בדיקת השימושיות הכמותית?
RM: ככל שתעשיית השימושיות מתפתחת, אנו מגלים שמנהלים רבים מתעקשים על תשובות כמותיות לשאלות שימושיות כמו גם על המידע האיכותי המסורתי. הם רוצים לראות הוכחה לכך שהשימושיות משתפרת משנה לשנה, כדי שיוכלו להדגים בפני המנהלים שלהם שהכסף שהם מכניסים ל- UX כדאי.
אפשר לבצע מדידות שימושיות כמותיות טובות, אבל זה עולה הרבה יותר מבדיקות מסורתיות ואתה צריך להיות זהיר מאוד לגבי אופן הביצוע. מדידה איכותית היא שיטה ידידותית בכך שאתה יכול לעשות בה טעויות ועדיין להשיג תוצאות טובות. מדידה כמותית היא שיטה שבירה הרבה יותר - היא נותנת תוצאות טובות רק אם אתה ממושמע ועוקב אחר השיטות בקפדנות.
.net: אילו טעויות עושים בודקי שימושיות?
RM: אחד גדול הוא טיפול שגוי במספרים. לדוגמא, לכל מדידה יש מידה מסוימת של אי וודאות הקשורה אליה וזה צריך להיכלל בתוצאות. זה לא טריוויאלי - חוסר הוודאות הוא חלק מהאמת, אך מתרגלים רבים אינם כוללים זאת.
ערכתי מספר מה שמכונה מחקרי הערכת שימושיות השוואתית, בהם לקחנו מספר רב של צוותים וגרמנו להם לבצע את אותו מחקר כמותי באתר.רבים מהצוותים השתמשו במתודולוגיה הנכונה והגיעו לתוצאות דומות, אך חלק מהצוותים הגיעו לתוצאות שהיו כה רחוקות זו מזו, עד שמרווחי אי הוודאות שלהם לא חופפים. אז חלק מהמחקרים פשוט טעו. בדקנו מה השתבש במחקרים אלה, ומצאנו שהבעיות היו בעיקר בגיוס לקוי של אנשים לבדיקת האתר וטיפול שגוי במדידות.
ממצא מרכזי בכל אלה הוא כי אותם צוותים שלימודם לקויים היו לקויים לא היו מודעים לכך - ואלה היו אנשים ששולמו להם כדי ללמד או לתרגל שמישות. זה קצת מדאיג אותי, כי האנשים האלה לא הבינו את המגבלות שלהם ולא ראיתי שום תחושת זהירות לגבי קידום התוצאות שלהם. זו בעיה בקהילה באופן כללי; לעתים נדירות אני רואה דיון בשגיאות בדיקת שימושיות. זהו סימן של בגרות במקצוע כאשר טעויות נתפסות כנכס שניתן להשתמש בו כדי לשפר את הביצועים העתידיים.
.net: אילו גורמים תורמים לתרבות זו?
RM: המקצוע שלנו עדיין צעיר, ואנשים רבים רואים את מה שהם עושים כאמנות לעומת תהליך תעשייתי. אנו מבצעים בדיקות שימושיות באופן שיטתי כעת במשך כ -25 שנה - זו לא אמנות יותר, זה צריך להיות תהליך תעשייתי שנוכל למדוד, לתקנן ובו אנו יכולים להסמיך אנשים.
אבל הרבה אנשי מקצוע בתחום השימושיות לא אוהבים את ההשקפה הזו, מכיוון שהם באמת מעריכים את החופש שיש להם להחיל ביישום כללי עיצוב וביצוע פיתולים קטנים ומעניינים לבדיקות השימושיות. לפעמים ההסתגלות הללו לטובה, אך ברוב המקרים לא. כתבתי רשימת ביקורת המפרטת את האיכויות החיוניות של מבחן שימושיות טוב, ואני חושב שדבר כזה אמור להיות חלק מהחוזה כאשר חברה מבצעת בדיקות שימושיות.
.net: אז אתה חושב שצריך להיות הסמכה לבדיקת שמישות?
RM: כן, מאוד חזק, כי יש יותר מדי מתרגלים עניים שם בחוץ. באירופה יש מאמצים שמובילים על ידי איגוד המקצוענים לשירותים גרמניים לפתח הסמכה ברמה הבסיסית, ובכל הזדמנות אני דוחף שהיא תיעשה גם ברמה המתקדמת.
.net: מהן השגיאות הגדולות ביותר ב- UX שאתה עדיין רואה באתרים?
RM: הטעות מספר אחת היא הודעות שגיאה מנוסחות בצורה גרועה - או ששום דבר לא קורה כאשר נעשית שגיאה, או שההודעה לא מובנת מכיוון שהיא כתובה בשפה טכנית. לאחר מכן, נכשל בהפיכת האפשרויות למשתמש.
.net: מה הדבר הראשון שיש לקחת בחשבון בעת תכנון אתר או פתרון בעיה?
RM: הדבר החשוב ביותר הוא לבצע את המשימות הנכונות: להבין מה זה המשתמשים רוצים לעשות באתר ולהפוך אותו לגלוי מאוד.